לעשות את ההבדל: מהי עריכה לשונית

© כתבה: כנרת יפרח, עורכת לשונית ועורכת תוכן

 

זה עתה סיימתם לכתוב את הטקסט שלכם: דוקטורט, ספר, אתר אינטרנט, מאמר, או אולי טקסט שיווקי מצוין שזרם לכם בפרץ של יצירתיות. בשלב הזה יש מי שקשור אל הטקסט שלו בעבותות של אהבה, ויש מי שמרגיש שאם הוא יצטרך לקרוא אותו עוד פעם אחת הוא לבטח יצא מדעתו. ולפעמים מרגישים גם את זה וגם את זה. על כל פנים, שוררת תחושה שעשיתם כמיטב יכולתכם ושהעבודה שלכם כאן הגיעה אל סיומה. בשלב הזה נכנסת לתמונה העריכה הלשונית.

 

עריכה לשונית היא אחד השלבים החשובים בחייו של טקסט; היא החוליה האחרונה המקשרת בין הכותב לקורא, ההזדמנות האחרונה להבהיר את המעורפל, להדגיש את החדש, לחדד את המעניין, ללטש את פני השטח, לבחון שוב את מה שנדחק לקרן זווית, לדייק את המילים ולהעשיר את השפה. זאת גם ההזדמנות האחרונה לוודא שהטקסט כתוב נכון מבחינה לשונית, שלא השתרבבו אליו שגיאות כתיב, ושלא נותרו בו פליטות קולמוס או חוסר עקביות. אלה יכולים כמובן לפגום במקצועיות שמשדר הטקסט גם אם התוכן שלו ללא רבב.

 

יש שלוש רמות של עריכה: הגהה, עריכה לשונית ועריכת תוכן. באופן כללי (כללי מאוד אפילו) אפשר להגיד שהגהה היא ברמת האות, המילה והפיסוק; עריכה לשונית היא ברמת המשפט והפסקה; ועריכת תוכן היא ברמת הפרק והמבנה הכללי. להלן אעמוד על טיבה של כל רמת עריכה בקצרה ובליווי דוגמאות, ואפתח בעריכה הלשונית דווקא, שהיא הנפוצה מכולן.

 

עריכה לשונית

 

להלן שלוש ממשימותיה המרכזיות של עריכה לשונית (שלוש מִנִי רבות):

 

1. הבהרה ושיפור של ניסוחים

 

קִראו את המשפט הארוך הזה:

למרות צמצום האפשרויות האלה, הצליחה החברה הפלסטינית העירונית, ובני המשפחות המבוססות כלכלית ומעמד הביניים בפרט, לבנות אליטה של בוגרי אוניברסיטאות אשר הצליחו ללמוד בחו"ל וסטודנטים פלסטינים למדו באוניברסיטאות ערביות בקהיר, בלבנון ובמערב.

 

ועכשיו קִראו אותו אחרי שקוּצר ברבע בלי להשמיט שום פרט:

ואף על פי כן, הצליחה החברה הפלסטינית העירונית, ובייחוד בני המשפחות המבוססות ממעמד הביניים, ליצור אליטה של בוגרי אוניברסיטאות שיצאו ללמוד בקהיר, בלבנון ובמערב.

 

והנה דוגמה הפוכה, של משפט שאמנם הוארך בתשע מילים, אבל עכשיו הוא ברור ויפה יותר:

 

לפני:

רבים מאיתנו חושבים, כי המוטרדות הן בחורות צעירות ונאות שמוטרדות ע"י המעביד שלהן. אלו סטריאוטיפים המגנים עלינו, בתקווה ש"לנו זה לא קרה/יקרה".

 

אחרי:

רבים מאתנו חושבים שהמוטרדות הן בחורות צעירות ונאות שמוטרדות על ידי המעביד שלהן, אך אלה אינם אלא סטריאוטיפים שנועדו להגן עלינו ולטעת בנו את התקווה שלנו זה לא קרה ולא יקרה.

 

ההבדלים העיקריים בין שתי הגרסאות של המשפט הזה הם: תיקון כתיב ופיסוק, שיפור של מיליות הקישור, פתיחת ראשי תיבות, הוספת צירופים נאים (למשל "אינם אלא" ו"לטעת תקווה"), השמטת מירכאות מיותרות שמסרבלות את הטקסט ושיפור ניכר בזרימה.

 

על תיקוני ניסוח רווחים בעריכה לשונית תוכלו לקרוא גם במאמר צרור הערות וכללים שימושיים.

 

2. תיקוני תחביר

 

בעברית, כמו בכל שפה, יש כללים שמכתיבים את מבנה המשפט. למשל, הנושא יבוא בדרך כלל לפני הנשוא, ואז יבוא מושא או תיאור. אך במשפט בלשון עבר או עתיד, שנפתח במשלים (למשל תיאור) ואינו משפט תוכן – יקדים הנשוא את הנושא. ומיד תובהר הסינית הזאת בדוגמה:

 

המבנה הרגיל - אין משלים, והנושא בא לפני הנשוא:

טלי הלכה למכולת לקנות מצרכים לעוגה.

(טלי – נושא; הלכה – נשוא; למכולת – תיאור מקום; לקנות מצרכים לעוגה – תיאור תכלית)

 

המבנה ההפוך - יש משלים, והנשוא מקדים את הנושא:

ביום חמישי הלכה טלי למכולת לקנות מצרכים לעוגה.

(ביום חמישי – משלים [תיאור זמן]; הלכה – נשוא; טלי – נושא)

 

תיקון תחבירי נפוץ אחר קשור בסמיכויות, ועליו תוכלו לקרוא במאמר אפשר לסמוך עליהן.

 

פעמים רבות כותבים מן השורה אינם ערים לכללים התחביריים האלה, ולכן הטעויות הקשורות בהם נפוצות, אך עריכה לשונית טובה תעמוד עליהם ועל כללים רבים אחרים מתחום התחביר.

 

3. העשרת השפה ודיוק בבחירת המילים

 

אוהבי הספרוּת שביניכם ודאי מכירים בחשיבותה של בחירת המילים, כי מה שהופך משפט טוב שרק מעביר את המסר למשפט מעולה שמעביר גם את כל הרבדים שלו הוא הדיוק בבחירת המילים. למשל, באילו מצבים יתאים לציין שמישהו גמע את המשקה ולא רק שתה אותו? למה נהוג לומר שהילדה הקטנה נמה ולא סתם ישנה? מתי אדם עצוב יכונה קדורני ומתי ייחשב מלנכולי? והעיניים - האם עכשיו הן רואות, מביטות או מתבוננות? ומה ההבדל בין עונג להתמוגגות לשביעות רצון?

 

מלבד העומק והמרחב שמוסיף הדיוק למסרים, הוא גם מעשיר את הטקסט, מגוון אותו והופך אותו למעניין ומהנה עשרת מונים.

 

הגהה

 

ודאי שאלתם את עצמכם, לא בלי תסכול, למה בתכנת Word המילה כל נחשבת נכונה, אבל הכל מסומנת כטעות? (התכנה צודקת בהחלט); ולמה היא מסמנת שמינימלי זה טעות? האם יש לכתוב מינימאלי? (לא, כאן היא טועה); ואם רגליים כותבים בשתי יו"ד, אז גם שמים צריך לכתוב כך? (לא, שמים כותבים ביו"ד אחת, כמו מים); ובענייני פיסוק, מתי שמים פסיק ומתי נקודה-פסיק ומתי כדאי לוותר בכלל על סימן פיסוק? וכשכותבים סימן שאלה וסימן קריאה צמודים, מי ראשון, סימן השאלה או סימן הקריאה? ומתי משתמשים בקו מפריד? צריך להשאיר לפניו רווח? רגע, קו מפריד ומקף זה אותו הדבר?

 

ראשית, כל התשובות מפורטות בחוברת הברורה והממצה של כללי האקדמיה ללשון העברית (ראו לשוננו לעם: כללי הפיסוק וכללי הכתיב חסר הניקוד, חוברת מיוחדת בהוצאת המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשס"ב). מדובר בחוברת קטנה ופשוטה שכל אחד יכול לקרוא, ללמוד וליישם. עיקרי הדברים מובאים גם במאמרים יסודות כללי הפיסוק ויסודות הכתיב המלא (חסר הניקוד).

 

אבל האמת היא - ותסלח לי האקדמיה ללשון העברית - שאין די בידיעת הכללים, מפני שהכללים הם רק הבסיס לצאת ממנו אל מגרש המשחקים של הכתיבה. אמת הדבר, חשוב מאוד לדעת אותם על בוריים, אבל הידע חשוב גם כדי לדעת מתי אפשר וכדאי לחרוג מהם ולעשות משהו קצת אחר, קצת אסור, שישרת את המטרה של הטקסט. הדבר נכון בעיקר בפיסוק, אבל גם בכתיב, וודאי בתחביר. לשם כך נדרשת גם עין מצוינת למילה הכתובה, וכן ניסיון מגוּון, ריכוז והקשבה.

 

מה עוד כוללת הגהה?

 

-          תיקון של שגיאות בסיסיות וחמורות בעברית - למשל בלבול בין זכר/נקבה (אופניים חדשות חדשים), שיבושי מושגים (ימים כלילות לילות כימים), שגיאות כתיב של ממש (הולך מדכי אל דכי מדחי אל דחי) ועוד.

-          האחדה - האחדת הכתיב של מילים ומושגים שאין להם כללי כתיב ברורים או שיש להם כמה צורות נכונות (אחת היא אם כותבים דלאי לאמה או דלהי למה, נישואין או נישואים, העיקר שתופיע רק צורה אחת לכל אורך הטקסט).

-          תיקון טעויות הקלדה - שׂיכּוּל אותיות (ליבלריזם), השמטת אותיות (לגיטיציה), המקרה הידוע של האות הסמוכה במקלדת (מחסןר, בתבגרות) וכו'.

-          התקנה - מספור כותרות ועקביות במִדרג שלהן, עיצוב פסקה (רווחים בין שורות, יישור, הזחות), עיצוב עמוד (שוליים, מספרי עמודים), התאמת ההפניות למערכת כללים ועוד.

 

כל מה שכלול בהגהה כלול גם בעריכה לשונית.

 

אני רוצה רק הגהה!

 

פעמים רבות מבקשים ממני שאעשה רק הגהה לטקסט, אבל תשובתי תמיד דומה: לדעתי, הגהה לבדה מתאימה רק לטקסט שכבר עבר פעם עריכה לשונית, או לטקסט שכתב מישהו עם כישרון כתיבה יוצא דופן, עם ניסיון רב ועם ידע מעמיק בתרבות ובלשון (עמוס עוז נגיד).

 

אם הטקסט שלכם אינו עונה לקריטריונים האלה, נראה שהגהה לא תספיק, ותצטרכו לפחות עריכה לשונית. הסיבה לכך היא שקשה מאוד (בשבילי אישית זה בלתי אפשרי) להפריד ביניהן. למשל, קשה מאוד (נו, בלתי אפשרי) לקרוא משפט שכל המבנה התחבירי שלו לקוי והוא זועק שהוא חייב עריכה לשונית, אבל להשאיר אותו כך ולתקן בו רק כתיב ופיסוק (ואיך בכלל מתקנים פיסוק במשפט שהמבנה התחבירי שלו לקוי? הרי תחביר ופיסוק כרוכים זה בזה).

 

אם כן, כשמדובר בפעם הראשונה שהטקסט נערך, אני ממליצה בחום לעשות גם עריכה לשונית, ולא רק הגהה, אלא אם כן אתם עמוס עוז.

 

עריכת תוכן

 

אין ספק שמי שכותב את הטקסט מכיר אותו הכי טוב: אתם יודעים בדיוק למה כתבתם אותו, מה ביקשתם להגיד, באילו התלבטויות התחבטתם עד שבחרתם במבנה המסוים הזה דווקא, מה חשוב לכם להדגיש, למה החלטתם להשמיט עניינים מסוימים, מדוע המושגים האלה נראו לכם מתאימים יותר מאחרים ועוד ועוד החלטות שקיבלתם בכובד ראש במהלך הכתיבה.

 

הבעיה היא שלפעמים הכותב מכיר את הטקסט קצת יותר מדי טוב. למשל, אחרי שקוראים את הטקסט עשרות פעמים, העיניים רצות ומדלגות על פני המילים והמשפטים וכבר אינן רואות את המקומות הטעונים שיפור. ייתכן גם שהטקסט כה יקר ללבו של המחבר, עד שאינו רואה שיש בו חלקים שחוזרים על עצמם או חלקים מיותרים או חלקים שמסרבלים את הקריאה ואינם מוסיפים דבר מלבד לאוּת. בעיה נפוצה אחרת היא שהקישורים בין מרכיבי הטקסט כה ברורים מאליהם למחבר, עד שהוא שוכח לכתוב אותם מפורשות, והקוראים מתקשים לעקוב אחרי ההיגיון שלו. אלה שלוש דוגמאות נפוצות, אבל מאחר שטקסטים הם עניין מורכב מאוד, וגם נוגע ללב, יש עוד המון כאלה. כל טקסט, גם של הכותבים הטובים ביותר וגם של עורכים לשוניים מנוסים (כן, גם המאמר הזה), זקוק לקריאה של עין נוספת, רעננה, שלא קראה אותו מעולם ויכולה לחוות דעה אובייקטיבית.

 

במסגרת עריכת תוכן אבחן את הטקסט מנקודת מבט רחבה ובעין ביקורתית, ומתוך הקשבה לטקסט, לכותב ולקורא. כך אוכל לאתר סתירות, חזרות, חוסרים וליקויים אחרים במבנה, ואתן הערות תוכניות ומדעיות לתיקון ולשיפור. כמובן, אם תרצו, אוכל לעשות על הדרך גם עריכה לשונית והגהה, שאת הגדרותיהן קראתם זה עתה.

 

חזרה לרשימת המאמרים