צרור הערות וכללים שימושיים
© כתבה: כנרת יפרח,
עורכת לשונית ועורכת תוכן
* לכולנו קל לקרוא משפט פעיל יותר ממשפט
סביל. ראו מה גדול ההבדל:
סביל: לא יישכחו מאתנו לעולם הדברים שנאמרו
על ידי פרופ' יקינטון עם פרישתו.
פעיל: לעולם לא נשכח את הדברים שאמר
פרופ' יקינטון עם פרישתו.
* המילה הפך הפכה נפוצה מאוד,
אבל לא הכול הופך פתאום למשהו אחר. לפעמים דברים נעשים או נהיים
משהו אחר, בהדרגה, בלי מהפכות.
* את המילים בצורה או באופן
אפשר פעמים רבות להחליף במילה טובה ומתאימה מהן, למשל: באופן שיטתי – בשיטתיות;
בצורה מדויקת – בדיוק; באופן מפתיע – שלא כצפוי / למרבה הפלא / למרבה ההפתעה;
באופן חריג – שלא כהרגלי / לפנים משורת הדין; בצורה חצופה – בחוצפה; באופן פתאומי
– פתאום; באופן מידי - מיד.
* כדאי להמיר שמות פעולה בשמות פועל, כך
המשפט נעשה רהוט וברור יותר:
החניה אסורה? כתבו אסור לחנות.
ממליצים על שתייה מרובה? כתבו מומלץ
לשתות הרבה.
הקניית ערכים לנוער הקלוקל של ימינו היא
משימה קשה עד מאוד? התלוננו שקשה עד מאוד להקנות ערכים לנוער הקלוקל של
ימינו.
* את המילים אשר וכי רצוי
להחליף באות הקטנה, הפשוטה והברורה ש.
* כך תשתמשו כהלכה בבין:
כשהמילה בין מופיעה רק פעם אחת,
שמים בין החלקים את האות למ"ד, כך:
חתול שחור עבר בין מיכל למיכה.
כשהמילה בין מופיעה פעמיים, כותבים
לפניה וי"ו, כך:
חתול שחור עבר בין מיכל ובין
מיכה.
ומתי כותבים בין- ל- ומתי בין-
ובין-? אין כללים. מומלץ לכתוב פעמיים כשהמשפט מורכב, וכך להקל על הקורא
להבינו.
* טעות נפוצה: בין אם תבואו ובין
אם לא, אנחנו יוצאים בזמן.
התיקון: בין שתבואו ובין שלא,
אנחנו יוצאים בזמן.
או: אם תבואו ואם לא
תבואו, אנחנו יוצאים בזמן.
או: אנחנו יוצאים בזמן, אחת היא
אם תבואו או לא.
* דוגמה, קופסה, כורסה,
סדנה ושאר מילים שנהגו בעבר לסיימן באל"ף, מסתיימות בימינו בה"א,
כך פסקה האקדמיה. אבל ברבים נוהגים לכתוב עדיין דוגמאות, קופסאות, כורסאות
וסדנאות (ומותר גם בלי אל"ף).
* למילים מעבר לכך או בנוסף
יש תחליפים רבים שכדאי לזכור: חוץ מזה, מלבד זאת, נוסף על כך,
יותר מזה, זאת ועוד, ולא עוד אלא, יתרה מזאת, למעלה
מזה/מכך, יתר על כן.
* המילה הכי היא נכונה וטובה,
אבל יש לזכור שיש עוד דרכים להביע רעיון דומה: האישה הכי יפה היא גם היפה בנשים,
או היפה מכולן / שבכולן, וגם אין יפה ממנה.
* את הצירוף כמו גם החליפו באלה:
וגם, וכמוהו, כמו, כ-.
* בסמיכות אין שני נסמכים לסומך אחד. קראו עוד במאמר אפשר
לסמוך עליהן.
* מחד ומאידך הם חלקי
צירופים; יש לכתוב מחד גיסא ומאידך גיסא.
* כמה מילים אפשריות לציון דעתו של אחר:
לדעת, לדברי, סבור, גורס, טוען, אומר ש,
לפי.
* המילה מהווה פירושה יוצר. אם לא נוצר
דבר, או שקצתם במילה הזאת שחוזרת שוב ושוב, החליפו אותה בצירופים: יש בו משום,
הוא, הוא בבחינת, הוא בגדר.
* שימו לב שלא לחבר יחדיו כמה פעלים שמצריכים
מילות יחס שונות, אלא להתאים לכל פועל את מילת היחס הנכונה לו ולסדר את המשפט בהתאם.
טעות: הוא גידל, שמר והשמיע מוזיקה לעציצים
שבמרפסת.
תיקון: הוא גידל את העציצים שבמרפסת,
שמר עליהם והשמיע להם מוזיקה.
* מצביע על יכול להיות גם מלמד ש, אומר
ש- או מעלה ש-. גוונו.
* לא לוקחים אחריות: מקבלים
אותה או נושאים בה.
* אות היחס הנכונה אחרי החל היא ב-
(ולא החל מ-), ומשתמשים בצירוף זה רק כשיש אחריו גם וכלה ב-, שאם לא
כן מוטב לכתוב פשוט מ-, בלי החל.
* כשיש חלק ארוך במשפט, והקורא עלול
לשכוח מה ביקשנו להגיד, כדאי לחזור על תחילת המשפט שנית לפני סופו. למשל:
רק הטלת סנקציות חמורות על מפעלים מזהמים,
תקצוב של רשויות ההגנה על הסביבה, טיפוח והעלאה של מודעות הציבור, פעולות דחופות,
תחזוקה שוטפת, גשמים ותפילה – רק אלה יושיעו את הנחל מהזוהמה.
* לא בחינם אלא רק חינם.
* כשיש תחילית תת לפני שם עצם
ברבים, מרבים את שם העצם ולא את התחילית, כך:
תת אלופים, תת מקלעים, תת תרבויות
(ולא תתי).
* צירופים עם תחיליות מיידעים רק לפני
התחילית: האי בהירות, הדו משמעות.
* את המילה ניתן אפשר להחליף
בדרך כלל במילה אפשר.
* בת זוגו ולא בת זוגתו.
* מאוד כותבים אחרי מה
שהוא מאוד: מהר מאוד, חמוד מאוד, רציתי מאוד.
* תמיד כותבים אחרי העניין
התמידי: היא מקווה תמיד שהוא ישוב, הוא מקפיד תמיד על כל כללי הטקס.
* 60% מהפעולות מתבצעות (ולא מתבצעים,
אף שאחוזים הם בזכר)
רוב החתולות ברחוב שלי מעוקרות (ולא
מעוקר, אף שרוב הוא זכר)
מחצית מהאנשים יחיו מעל גיל 80 (ולא
תחיה)
כך גם לגבי כול, שאר
ואפילו זוג (זוג מטוסים טסים, ולא טס)
* כה וכל כך מביעות רעיון
דומה, אלא שכה נכתבת לפני התואר, וכל כך – אחריו:
הכללים אינם כה מסובכים / הכללים
אינם מסובכים כל כך.
* כדאי לשבור שרשרת סמיכויות (שתיים ברצף
או יותר). קראו עוד במאמר אפשר
לסמוך עליהן.
* המילה גם תופיע לפני מה שהיא
באה להוסיף וסמוך לו.
למשל, אם אמרתי למישהו שכדאי לו לבוא
למסיבה, ואמרתי לו שמיכל תהיה שם,
הכתיבה הנכונה היא: אמרתי לו שכדאי לו
לבוא למסיבה, ואמרתי לו גם שמיכל תהיה שם.
ולא: אמרתי לו שכדאי לו לבוא למסיבה, וגם
אמרתי לו שמיכל תהיה שם (כי אנחנו כבר יודעים שאמרתי לו, זו אינה התוספת).
* את המילה במיוחד מומלץ להחליף
במילים בייחוד או בעיקר, אלא אם כן מדובר באמת במשהו שיוחד למישהו:
הבאתי שוקולד במיוחד בשבילך, אהובתי.
אבל: אני רוצה שיבואו למסיבה הרבה
צעירים, בעיקר / בייחוד מתל אביב (ולא במיוחד מתל אביב).
* בודד כותבים רק במובן של בדידות
ממש. אם רוצים להגיד אחד בלבד כותבים יחיד (ולא יחידי) או פשוט אחד.
* הבחנה היא היכולת לראות את
השוני, אבחנה היא אבחון, דיאגנוזה.
* לוּט בערפל ולא לוטה.
* למילה במקביל כשהיא באה לבטא
סימולטניות בזמן יש חלופות יפות וטובות ממנה: בו בזמן, בה בעת, בד
בבד, בתוך כך, בעת ובעונה אחת, אגב, תוך כדי, בשעה ש-.
* את הצירוף זה לא אומר הדיבורי
החליפו באלה: אין פירוש הדבר, אין פירושו, אינו מלמד, אין
ללמוד מכאן/מכך, אין משמעו.
* אין ש אחרי המילים בגלל
ולמרות.
במקום בגלל ש כתבו מפני ש-,
משום ש-, כי.
במקום למרות ש כתבו אף על פי
ש-, אף ש-, הגם ש-.
דוגמה לשימוש נכון בלמרות ובבגלל:
יצאנו לטייל בגלל האוויר הצח ולמרות הגשם.
* אין ש אחרי כמובן ואחרי כנראה.
במקום כמובן ש- כתבו מובן ש-
או רק כמובן.
במקום כנראה ש- כתבו נראה ש-
או רק כנראה.
* במקום במידה ו- כתבו אם.
* הביט אל, הביט ב- והביט
על – כולם נכונים. אפשר לבחור לפי טיב המבט.
* אם רוצים להגיד כמו שצריך כמו
שצריך, אומרים כראוי, כנדרש, כהלכה, כיאות.