יסודות הכתיב המלא (חסר הניקוד)

© כתבה: כנרת יפרח, עורכת לשונית ועורכת תוכן

 

*מבוסס על החוברת כללי הפיסוק / כללי הכתיב חסר הניקוד בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, תשס"ב.

 

הערה: יש כללים ויוצאים מן הכלל שאנחנו נוהגים לפיהם גם בלי לדעת אותם (למשל מילים שתנועת o שבהן נכתבת בה"א או באל"ף, כמו איפה, ראש וצאן, או הכלל שאחרי מ"ם השימוש אין יו"ד, כמו מבטן ומלידה). כללים אלה לא הובאו כאן.

 

ענייני האות יו"ד

 

מתי מכפילים?

 

* מכפילים יו"ד עיצורית (נשמעת) כשמתקיימים בה שני תנאים גם יחד: היא נמצאת באמצע מילה או בסופה, ואין לידה אם קריאה (אם קריאה היא אות אהו"י שאינה עיצור, כלומר היא משמשת לציון תנועה בלבד).

 

וביתר פירוט:

 

* יו"ד בתחילת מילה אין מכפילים: ילד, ישות, יהלום, יד.

וגם אם היא באה אחרי אותיות שימוש אין מכפילים: תקרא לילד, הישות האלוהית, נוצץ כיהלום, יושב לידי.

 

* אבל כשהיא באמצע מילה או בסופה ובלי אם קריאה לידה – מכפילים: רגליים, עניין, עליי, ידיי (שייכות גוף ראשון), מייקר, בניין, יופייך, וגם במילים שמקורן לועזי: ניילון, טייפון.

 

* וכשהיא ליד אם קריאה – אין מכפילים: מצוין, מסוים, ודאי, גילוי, קריה (אבל קריית ביאליק, כי כבר אין אם קריאה), בעיה (אבל בעייתי), וגם במילים שמקורן לועזי: פרויקט.

 

שימו לב: הייתה (הה"א הראשונה היא עיצור ולא אם קריאה), יופייה (בה"א שבסוף יש מפיק, ולכן היא עיצור ולא אם קריאה).

 

יוצאים מן הכלל:

 

* אין מכפילים את היו"ד במילים: מים, שמים, אולי, מתי, חי ושי.

 

* אין מכפילים את היו"ד במילים במשקל דומה לבית, זית, ליל וכו', וגם הביתה, לילה, וגם דיג (שם הפעולה) אבל דייג (בעל המקצוע), טיס אבל טייס וטייסת, שיט אבל שייט ושייטת, תיש אבל תיישים.

 

* אין מכפילים את היו"ד אם יהיו שלוש אותיות יו"ד בסמיכות זו לזו.

 

תנועת i

* מסומנת כידוע ביו"ד: חינם, רינה, מריצה, שיפור, לימד, לירות, אישה, כיסא.

אבל אם האות שאחריה מנוקדת בשווא נח לא תיכתב יו"ד: מִגדל, תרשום, שוויון, שמחה, הִגדיל, פִּרסם, אִמרו.

 

* במילים לועזיות מסמנים יו"ד בכל תנועת i, וגם לפני שווא נח: מיליון, היסטוריה, אינסטינקט.

 

* אם מופיעה יו"ד בצורת המקור, תופיע יו"ד גם בנטיות: זיכרון, ולכן זיכרונות וזיכרון יעקב; ניסיון, ולכן ניסיונות וניסיוני; כיסא ולכן כיסאות.

אבל: העיפרון שלי הוא עפרוני (בלי יו"ד), ועיקרון ברבים הוא עקרונות, ובסמיכות עקרון.

 

* במילים שבצורת המקור שלהן אין תנועת i, אין מוסיפים יו"ד בנטיות גם אם יש בהן תנועת i:

לב - לבי, לבנו; חץ - חצים; עת - לעתים; צד - לצדו; את - אתי, אתך, אתנו, אִתם; עם - עמי, עמך, עמנו, עמם; אֵם - אמו, אמי.

יוצאת דופן: שן - שיניים, שינינו.

 

תנועת e

במקרה זה יש כללים רבים כל כך, עד שמוטב לזכור פשוט את הכתיב של מילים שחוזרות על עצמן.

 

* ברוב המקרים אין להוסיף יו"ד לתנועת e: ממד, שרֵפה, אפוא, מגפה, חשֵכה, אזור, להפך, תכף, מְכל, מרב.

 

* אבל כשתנועת e מסומנת בצֵירה, והוא בא לפני אות גרונית, כן כותבים ביו"ד: שירות, מגירה, ליהנות, גירושין, היריון (אבל הריונות), ריאיון (אבל ראיונות), גירעון (גירעונות), ייעשה.

 

* כותבים ביו"ד גם צֵירה בשמות עצם בלשון נקבה בני שתי הברות, אם הצֵירה מתקיים בכל הנטיות: לידה (לידתה), זיעה (זיעתך), תיבה (תיבתנו). אבל כשהצֵירה אינו מתקיים בנטיות, אין מוסיפים יו"ד, למשל דעה. אבל שינה יוצאת מן הכלל ונכתבת ביו"ד, כדי להבדילה משנה.

 

* במילים שהניקוד המקורי שלהן הוא צֵירה מלא, משאירים את היו"ד גם בכתיב מלא: עירום, מירכאות, קיסם, איבר, מהימן.

 

* אמורים לכתוב בלא יו"ד גם את המילים פרות (fruits), ברכה (pool), בררה (choice) ושער (hair), אבל בגלל הדמיון שלהן למילים פרות (cows), ברכה (blessing), בררה (she selected) ושער (gate), בכתיבה הפופולרית נוהגים להוסיף להן יו"ד: פירות, בריכה, ברירה ושיער.

 

* וגם: הישג – הישגיות, היכר – היכרות, היתר, היצע

 

* במילים לועזיות לא אמורים להוסיף יו"ד בתנועת e: דמוקרטיה, תזה, תאטרון, גאורגרפיה, אבל במקומות רבים נוהגים להוסיף יו"ד, כי הקוראים רגילים לכך: תיאטרון, גיאוגרפיה. שימו לב שתוכנת Word מסמנת כטעות את הכתיב הנכון דווקא.

 

ענייני האות וי"ו

 

מתי מכפילים?

 

* מכפילים אות וי"ו עיצורית (נשמעת) כשהיא נמצאת באמצע מילה: מוותר, עיוור, תקווה, זווית.

 

* אם היא בתחילת מילה או בסופה – אין מכפילים: ויתור, ועד, ורד, ותיק, וידוי, שלו, כסלו.

 

* אבל אם היא בתחילת מילה, ויש לפניה אותיות שימוש, היא נחשבת באמצע מילה ומכפילים: הצטערתי על הוויתור, השתתפתי בוועד, נתתי לוורד ורד.

 

* שימו לב: וי"ו בסוף מילה שיש לפניה תנועת a, מוסיפים יו"ד לפניה: עכשיו, סתיו, יחדיו (אבל עכשווי וסתווי). אבל לא במילים בנות הברה אחת: וו, קו, צו, תו.

 

* אין כופלים את הוי"ו אם יהיו שלוש אותיות וי"ו בסמיכות זו לזו.

 

* גם העיצור v במילים לועזיות נכתב בשתי וי"ו כשהוא באמצע מילה, או בוי"ו אחת כשהוא בתחילת מילה: וריאציה (אבל בווריאציה), וירוס (הווירוס), רלוונטי, טלוויזיה, אמביוולנטי.

אבל אם יש לפניו ואחריו שתי תנועות i, כותבים אותו בבי"ת (ולא בוי"ו): ציביליזציה, אינדיבידואל, אקטיבי, דיביזיה.

וגם אם יהיו שלוש אותיות וי"ו, כותבים בבי"ת: אבולוציה, פרובוקציה.

 

תנועת o

* מסומנת בוי"ו כמעט תמיד: מאוד, פתאום, רוב, חודשים.

 

* אבל: אמנם, חכמה, צהריים, מחרת, תכנית.

 

* ויש מילים שאמורים לכתוב בלא וי"ו, אבל רווח המנהג לכתוב אותן עם, למשל: קורבן, אובדן, יוזמה, עוצמה, אונייה.

 

* המילה כול נכתבת בוי"ו (יודע הכול, למרות הכול), אבל כשהיא בסמיכות היא נכתבת בלא וי"ו (כל הכבוד, כל הדרך). בכתיבה פופולרית יש שנוהגים לכתוב תמיד בלא וי"ו.

 

תנועת u

* מסומנת תמיד בוי"ו: כותנה, מפותח.

 

* אבל אם נוצר רצף של שלוש אותיות וי"ו, משאירים רק שתיים.

 

הערה:

במקום שכללי הכתיב חסר הניקוד מותירים מילים שיכולות להיקרא בשתי דרכים, אפשר וכדאי להוסיף להן ניקוד חלקי רק במקום שיבהיר את ההבדל, למשל: מִנהל (שלא יקראו מנהֵל), אִמרו (שלא יקראו אָמרו), אִתם (שלא יקראו אתֶם).

איך מנקדים ב-Word? קִראו כאן

 

 

חזרה לרשימת המאמרים