יסודות הכתיב המלא (חסר הניקוד)
© כתבה: כנרת יפרח,
עורכת לשונית ועורכת תוכן
*מבוסס
על החוברת כללי הפיסוק / כללי הכתיב חסר הניקוד בהוצאת האקדמיה ללשון
העברית, ירושלים, תשס"ב ומעודכן לפי הכללים החדשים שפרסמה האקדמיה ב-2017.
הערה: יש כללים ויוצאים מן הכלל שאנחנו
נוהגים לפיהם גם בלי לדעת אותם (למשל מילים שתנועת o שבהן
נכתבת בה"א או באל"ף, כמו איפה, ראש וצאן, או הכלל שאחרי מ"ם
השימוש אין יו"ד, כמו מבטן ומלידה). כללים אלה לא הובאו כאן.
ענייני האות יו"ד
מתי מכפילים?
* מכפילים יו"ד עיצורית (נשמעת) כשמתקיימים
בה שני תנאים גם יחד: היא נמצאת באמצע מילה או בסופה, ואין לידה אם קריאה (אם
קריאה היא אות אהו"י שאינה עיצור, כלומר היא משמשת לציון תנועה בלבד).
וביתר פירוט:
* יו"ד בתחילת מילה אין מכפילים:
ילד, ישות, יהלום, יד.
וגם אם היא באה אחרי אותיות שימוש אין
מכפילים: תקרא לילד, הישות האלוהית, נוצץ כיהלום, יושב לידי.
* אבל כשהיא באמצע מילה או בסופה ובלי
אם קריאה לידה – מכפילים: רגליים, עניין, עליי, מניין, ידיי (שייכות גוף ראשון), מייקר,
בניין, יופייך, מייד ומיידי, וגם במילים שמקורן לועזי: ניילון, טייפון.
* וכשהיא ליד אם קריאה – אין מכפילים:
מצוין, מסוים, ודאי, גילוי, קריה (אבל קריית ביאליק, כי כבר אין אם קריאה), בעיה
(אבל בעייתי), וגם במילים שמקורן לועזי: פרויקט.
שימו לב: הייתה (הה"א הראשונה היא
עיצור ולא אם קריאה), יופייה (בה"א שבסוף יש מפיק, ולכן היא עיצור ולא אם
קריאה).
יוצאים מן הכלל:
* אין מכפילים את היו"ד במילים:
מים, אולי, מתי, חי ושי. פעם כתבו גם שמים, אבל בשנת 2017 קבעה האקדמיה שמעתה כותבים שמיים.
* אין מכפילים את היו"ד במילים
במשקל דומה לבית, זית, ליל וכו', וגם הביתה, לילה, וגם דיג (שם הפעולה) אבל דייג
(בעל המקצוע), טיס אבל טייס וטייסת, שיט אבל שייט ושייטת, תיש אבל תיישים.
תנועת i
* מסומנת כידוע ביו"ד: חינם, רינה,
מריצה, שיפור, לימד, לירות, כיסא, אישה.
אבל אם האות שאחריה מנוקדת בשווא נח לא
תיכתב יו"ד: מִגדל, תרשום, שוויון, שמחה, הִגדיל, פִּרסם, אִמרו. גם בכלל הזה חל שינוי בשנת 2017: בעבר כתבנו ססמה, בגלל השווא הנח שבסמ"ך השנייה, אבל ב-2017 קבעה האקדמיה שיש לכתוב מעכשיו סיסמה.
* במילים לועזיות מסמנים יו"ד בכל
תנועת i, וגם לפני שווא נח: מיליון, היסטוריה, אינסטינקט.
* אם מופיעה יו"ד בצורת המקור, תופיע
יו"ד גם בנטיות: זיכרון, ולכן זיכרונות וזיכרון יעקב; ניסיון, ולכן ניסיונות
וניסיוני; כיסא ולכן כיסאות.
אבל: העיפרון שלי הוא עפרוני (בלי
יו"ד), ועיקרון ברבים הוא עקרונות, ובסמיכות עקרון.
* כלל חדש מ-2017: במילים שבצורת המקור שלהן אין תנועת i, כן
מוסיפים יו"ד בנטיות אם יש בהן תנועת i:
לב - ליבי, ליבנו; חץ - חיצים; עת - לעיתים;
צד - לצידו; את - איתי, איתך, איתנו, אִיתם; עם - עימי, עימך, עימנו, עימם; אֵם - אימו, אימי; אט - לאיטו. אבל הנטיות של מן ושל בת נשארו בלי יו"ד: ממנו, ממני, ממך, בתך, בתנו.
* עוד כלל חדש מ-2017: מעתה יש לכתוב ביו"ד את הנטיות של הינה: הינו, הינם, הינני
תנועת e
במקרה זה יש כללים רבים כל כך, עד שמוטב
לזכור פשוט את הכתיב של מילים שחוזרות על עצמן.
* ברוב המקרים אין להוסיף יו"ד
לתנועת e: ממד, שרֵפה, אפוא, מגפה, חשֵכה, אזור, להפך, תכף, מְכל, ממד, מרב.
לפי הכללים החדשים מ-2017 יש לכתוב מעכשיו ברירה, עבירה ובריכה (עד 2017 היו אמורים לכתוב בררה, עברה וברכה).
* אבל כשתנועת e מסומנת
בצֵירה, והוא בא לפני אות גרונית, כן כותבים ביו"ד: שירות, מגירה, ליהנות,
גירושין, היריון (אבל הריונות), ריאיון (אבל ראיונות), גירעון (גירעונות), ייעשה.
* כותבים ביו"ד גם צֵירה בשמות
עצם בלשון נקבה בני שתי הברות, אם הצֵירה מתקיים בכל הנטיות: לידה
(לידתה), זיעה (זיעתך), תיבה (תיבתנו). אבל כשהצֵירה אינו מתקיים בנטיות, אין
מוסיפים יו"ד, למשל דעה. אבל שינה יוצאת מן הכלל ונכתבת ביו"ד, כדי
להבדילה משנה.
* במילים שהניקוד המקורי שלהן הוא צֵירה
מלא, משאירים את היו"ד גם בכתיב מלא: עירום, מירכאות, קיסם, איבר, מהימן.
* וגם: הישג – הישגיות, היכר – היכרות,
היתר, היצע
* בכללים החדשים מ-2017 התירה האקדמיה להוסיף יו"ד בתנועת eבמילים לועזיות. לכן מעכשיו יש לכתוב: תיאטרון, גיאוגרפיה, ריאלי ואידיאלי (עד 2017 היו אמורים לכתוב תאטרון, גאוגרפיה וכו').
ענייני האות וי"ו
מתי מכפילים?
* מכפילים אות וי"ו עיצורית
(נשמעת) כשהיא נמצאת באמצע מילה: מוותר, עיוור, תקווה, זווית.
* אם היא בתחילת מילה או בסופה – אין
מכפילים: ויתור, ועד, ורד, ותיק, וידוי, שלו, כסלו.
* אבל אם היא בתחילת מילה, ויש לפניה
אותיות שימוש, היא נחשבת באמצע מילה ומכפילים: הצטערתי על הוויתור, השתתפתי בוועד,
נתתי לוורד ורד.
* שימו לב: וי"ו בסוף מילה שיש
לפניה תנועת a, מוסיפים יו"ד לפניה: עכשיו, סתיו, יחדיו (אבל עכשווי
וסתווי). אבל לא במילים בנות הברה אחת: וו, קו, צו, תו.
* אין כופלים את הוי"ו אם יהיו
שלוש אותיות וי"ו בסמיכות זו לזו.
* גם העיצור v במילים
לועזיות נכתב בשתי וי"ו כשהוא באמצע מילה, או בוי"ו אחת כשהוא בתחילת
מילה: וריאציה (אבל בווריאציה), וירוס (הווירוס), רלוונטי, טלוויזיה, אמביוולנטי.
אבל אם יש לפניו ואחריו שתי תנועות i, כותבים אותו
בבי"ת (ולא בוי"ו): ציביליזציה, אינדיבידואל, אקטיבי,
דיביזיה.
וגם אם יהיו שלוש אותיות וי"ו,
כותבים בבי"ת: אבולוציה, פרובוקציה.
תנועת o
* מסומנת בוי"ו כמעט תמיד: מאוד,
פתאום, רוב, חודשים, כוח, מוח, דוב.
* ובכללים החדשים מ-2017 החליטה האקדמיה שייכתב גם: אומנם, חוכמה, צוהריים, מוחרת, תוכנית, אונייה.
* המילה כול נכתבת בוי"ו (יודע
הכול, למרות הכול), אבל כשהיא בסמיכות היא נכתבת בלא וי"ו (כל הכבוד, כל
הדרך). בכתיבה פופולרית יש שנוהגים לכתוב תמיד בלא וי"ו.
תנועת u
* מסומנת תמיד בוי"ו: כותנה, מפותח.
* אבל אם נוצר רצף של שלוש אותיות
וי"ו, משאירים רק שתיים.
הערה:
במקום שכללי הכתיב חסר הניקוד מותירים
מילים שיכולות להיקרא בשתי דרכים, אפשר וכדאי להוסיף להן ניקוד חלקי רק במקום
שיבהיר את ההבדל, למשל: מִנהל (שלא יקראו מנהֵל), אִמרו (שלא יקראו אָמרו), אִתם
(שלא יקראו אתֶם).
איך מנקדים ב-Word? קִראו כאן